קוקטיילים עם ג׳ין - מתכונים חלק א

ג׳ין – הבסיס האלגנטי לקוקטיילים הקלאסיים

הג׳ין הוא אחד המשקאות האלכוהוליים המבוקשים ביותר בעולם, בזכות הארומה הצמחית והרעננה שלו. הוא מופק מזיקוק דגנים יחד עם תערובת סודית של עשבי תיבול ותבלינים – כשהכוכב המרכזי הוא גרגר הערער, שמעניק לו את הטעם היבש והניחוח המוכר. עם השנים הפך הג׳ין לבחירה המועדפת על מיקסולוגים וחובבי ברים, בזכות הגיוון העצום שהוא מציע – מג׳ין טוניק קלאסי ומרענן, דרך ג׳ין סאוור ועד ניוגרוני איטלקי עשיר בטעמים. אם אתם מחפשים קוקטיילים על בסיס ג׳ין לאירוע שלכם, או רוצים לשדרג את חוויית הבר באירוע יוקרתי – זהו המשקה המושלם. הג׳ין מעניק לכל קוקטייל איזון מושלם בין רעננות, תחכום וטעם בלתי נשכח.

ג׳ין וטוניק

הג׳ין טוניק הוא אחד המשקאות האהובים ביותר בבריטניה – וגם מהפשוטים שבהם. ארבעה מרכיבים בלבד – ג׳ין איכותי, טוניק, קרח ותוספת קטנה לקישוט – יוצרים יחד שלמות מרעננת. אבל מאחורי השילוב הפשוט הזה מסתתר סיפור היסטורי מרתק. הג׳ין הומצא במאה ה־16 בעיר ליידן שבהולנד, על־ידי רופא בשם ד״ר סילביוס דה בובה, שניסח אותו במקור כתרופה לשיפור זרימת הדם. מהר מאוד המשקה עבר לבריטניה, ושם – בזכות מחירו הנמוך – הפך לפופולרי במיוחד. באמצע המאה ה־18 שתו הלונדונים יותר מ־11 מיליון גלונים של ג׳ין בשנה. לאחר כמה חוקים שהגבילו את הצריכה, הפך הג׳ין למשקה מכובד ואלגנטי, מזוהה עם החברה הגבוהה. במקביל, מים טוניק הכילו אז כמויות גבוהות של כינין – חומר טבעי שמופק מקליפת עץ הסינכונה מדרום אמריקה, שנודע ביכולתו לרפא מלריה. בשנת 1857, כשהבריטים החלו להשתקע בהודו ובאזורים טרופיים נוספים, רבים מהם סבלו ממלריה ומצפדינה (מחסור בוויטמין C במהלך המסעות הימיים). הפתרון הגיע במקרה – שילוב של טוניק עם ג׳ין, סוכר, קרח ומיץ ליים. הכינין שבטוניק הגן מפני מלריה, והליים סיפק את הוויטמין החסר. כך נולד הג׳ין טוניק – משקה רפואי שהפך עם השנים לסמל של אלגנטיות, רעננות וטעם בריטי קלאסי. היום, מאות שנים אחרי, הוא כבר מזמן לא תרופה – אלא קוקטייל נצחי שמסמל איזון מושלם בין היסטוריה, יוקרה וקלילות.

אופן ההכנה:

נשתמש בכוס הייבול (כוס גבוהה).

1. לתוך הכוס שלנו, נמלא קרח עד הסוף ונמזוג: 60 מ״ל (מנה) ג׳ין איכותי.

2. 120 מ״ל (מנה כפולה) מים טוניק קרים.

נערבב בעדינות בעזרת כפית ערבוב לכמה שניות בלבד, כדי לשמור על הגזים. לאחר מכן נוסיף: פלח ליים טרי או פרוסת מלפפון דקה. ניתן להוסיף גם גרגר פלפל ורוד לניחוח ייחודי.

מזגו את הטוניק באיטיות מעל גב כף כדי לשמור על הבועות והאיזון המושלם בין הג׳ין לטוניק.

ג׳ין סאוואר

קוקטייל נוסף על בסיס ג׳ין, הוא גם קוקטייל מאד פופולארי - ג׳ין סאוואר.

ג׳ין סאוור הוא אחד הקוקטיילים הקלאסיים והאלגנטיים ביותר בעולם – פשוט, מאוזן, ומבוסס על שלושה מרכיבים בלבד: ג׳ין, מיץ לימון וסירופ סוכר. אבל מאחורי הפשטות הזו מסתתר סיפור שלם, שמתחיל אי שם במאה ה־19. ה־"Sour" הוא סגנון קוקטייל ותיק במיוחד, שהומצא עוד לפני עידן המיקסולוגיה המודרנית. השילוב של אלכוהול, חמיצות ומתקתקות נולד כבר בשנות ה־1860 בארצות הברית, כאשר מלחים נהגו לערבב מיץ לימון עם אלכוהול כדי לשמור על הבריאות בזמן מסעות ארוכים בים...

הג׳ין סאוור עצמו הופיע לראשונה בספרי ברמן בסוף המאה ה־19, ונחשב לגרסה המעודנת והאלגנטית ביותר של משפחת ה־Sour. הוא הפך במהרה לאחד הקוקטיילים הפופולריים בברים של לונדון וניו־יורק, בזכות השילוב המושלם בין חמיצות רעננה, מתיקות עדינה וארומה צמחית של הג׳ין. עם השנים נוספו לו גרסאות שונות – חלקן כוללות חלבון ביצה למרקם קצפי ונעים, אחרות מוסיפות נגיעת ביטרס – אבל הבסיס נשאר זהה: איזון מושלם בין חמוץ, מתוק ואלגנטי.

אופן ההכנה – ג׳ין סאוור קלאסי

נשתמש בכוס אולד פאשן או כוס קוקטייל נמוכה.

לתוך שייקר נוסיף:

• 60 מ״ל (מנה) ג׳ין איכותי.

• 30 מ״ל מיץ לימון טרי.

• 20 מ״ל סירופ סוכר פשוט (1:1 מים וסוכר).

לאחר מכן נוסיף קרח וננער היטב במשך כ־10 שניות.נמזוג את התערובת לכוס עם קרח טרי.

נגרוני

לפעמים הדברים הכי טובים נוצרים סתם משעמום.כך בדיוק נולד הנגרוני – אחד הקוקטיילים האלגנטיים והאהובים בעולם.

הסיפור מתחיל בשנת 1919, בעיר פירנצה שבאיטליה. רוזן בשם קמילו נגרוני נהג לשבת כל ערב בבר קטן בשם Caffè Casoni ולהזמין את אותו משקה שוב ושוב – אמריקנו (שילוב של קמפרי, ורמוט וסודה).יום אחד, אחרי יום ארוך במיוחד, הרוזן הרגיש שהוא רוצה משהו “עם קצת יותר כוח”.

הוא ביקש מהברמן שלו, פוסקו סקארסלי, “לחזק את המשקה”.סקארסלי חייך, החליף את מי הסודה בג׳ין – והוסיף קליפת תפוז במקום הלימון הרגיל.וכך, כמעט במקרה, נולד הנגרוני הראשון.

המשקה היה מושלם: לא מתוק מדי, לא מר מדי, עם איזון מדויק בין עומק לארומה.תוך ימים ספורים, כל מי שישב בבר ביקש “כמו של נגרוני”.ומשם – הדרך להפוך לאגדה עולמית הייתה קצרה מאוד.

מאז ועד היום, הנגרוני נשאר קוקטייל עם אופי – פשוט, חזק ועם ניחוח של אלגנטיות איטלקית אמיתית.

אופן ההכנה:

נשתמש בכוס אולד פאשן (כוס נמוכה ורחבה).

לתוך הכוס נוסיף:

• 30 מ״ל ג׳ין איכותי

• 30 מ״ל קמפרי

• 30 מ״ל ורמוט אדום מתוק

נערבב בעדינות עם כפית ערבוב במשך כמה שניות, עד שהמשקה מתקרר ומתאחד.נוסיף כמה קוביות קרח גדולות ואטיות המסה.

לקישוט נוסיף:

• קליפת תפוז – לסחוט בעדינות מעל הכוס כדי לשחרר את הארומות, ואז להניח בתוך המשקה.

פינק ליידי

ההיסטוריה של פִינְק לֵיידִי – הקוקטייל הנשי עם האופי

אל תתנו לצבע הוורוד העדין להטעות אתכם – ה־Pink Lady אולי נראה מתוק ותמים, אבל מאחוריו מסתתר אחד הקוקטיילים הקלאסיים והאלגנטיים ביותר בהיסטוריה של עולם הברים.

המקור המדויק של המשקה מעט מסתורי, אך רוב ההיסטוריונים טוענים שהוא נוצר בשנות ה־1920, בתקופת הפרוהיבישן בארצות הברית – תקופה שבה מכירת אלכוהול הייתה אסורה.הברמנים באותם ימים ניסו להסתיר את הטעם החריף של האלכוהול במרכיבים ריחניים ומתוקים – וכך נולד קוקטייל עם צבע מושך, מרקם רך וטעם מושלם: ה־Pink Lady.

הגרסה הקלאסית משלבת ג׳ין יבש, ליקר תפוחים (Applejack), מיץ לימון טרי, סירופ גרנדין וחלבון ביצה – שיוצר קצף עדין ולבן מעל המשקה.התוצאה: קוקטייל ורוד, רך ואלגנטי, שמסמל נשיות, רומנטיקה וסטייל של פעם.

בשנות ה־30 וה־40 הפך הפינק ליידי לסמל של נשיות מודרנית, ונצפה בידי נשים בבתי קוקטיילים יוקרתיים בניו־יורק ובלונדון. עם השנים הוא כמעט ונעלם – אך בשנים האחרונות חזר לאופנה, כחלק מהתחייה של הקוקטיילים הקלאסיים.

היום הוא שוב נחשב לקוקטייל מושלם למסיבות, אירועים רומנטיים או פשוט ערב אלגנטי עם טאץ’ של נוסטלגיה.

אופן ההכנה:

נשתמש בכוס קוקטייל (מרטיני) קרה מראש.

לתוך שייקר נוסיף:

• 45 מ״ל (מנה) ג׳ין איכותי

• 15 מ״ל ליקר תפוחים (Applejack או Calvados)

• 15 מ״ל מיץ לימון סחוט טרי

• 15 מ״ל סירופ גרנדין (Grenadine)

• חלבון מביצה אחת (לא חובה, אבל מעניק מרקם קטיפתי וקצף עדין למעלה)

נערבב תחילה “שייק יבש” – כלומר, ננער היטב בלי קרח כדי להקציף את החלבון.לאחר מכן נוסיף קרח וננער שוב במשך כ־10 שניות עד שהתערובת קרה ואוורירית.

נסנן לכוס הקוקטייל המצוננת.

לקישוט נוסיף:

• דובדבן או פרוסת לימון דקה מעל הקצף.

• 
  

  

טום קולינס

יש קוקטיילים שנולדו ממחקר מדעי, יש כאלה שנוצרו בטעות… אבל טום קולינס? הוא נולד מבדיחה.

בשנת 1874, בארצות הברית, התפשטה תופעה משעשעת שנקראה The Great Tom Collins Hoax. אנשים היו נכנסים לפאבים ושואלים חברים:“שמעת שטום קולינס מדבר עליך רעות מעבר לפינה?”הנשאל, נבהל או כועס, היה רץ לבר הבא לחפש את אותו “טום קולינס” המדומיין – שבכלל לא היה קיים.

הבדיחה הפכה לשיגעון תקופתי, והברמנים זרמו עם זה: הם התחילו להגיש קוקטייל חדש בשם “Tom Collins” – משקה מבוסס ג׳ין ולימון, שהיה בדיוק מה שצריך כדי להרגיע את העצבים אחרי שרדפת אחרי אדם שלא קיים

עם הזמן הפך הטום קולינס לקלאסיקה אמיתית, ונכנס לספרי הקוקטיילים הראשונים בסוף המאה ה־19.המתכון הפשוט שלו – ג׳ין, מיץ לימון, סוכר וסודה – הפך אותו לקוקטייל רענן, מבעבע ומושלם לכל עונה.

היום הוא נחשב לאחד הקוקטיילים הכי מרעננים שיש – שילוב מדויק של חמיצות, מתיקות וניצוץ קטן של גזים.

אופן ההכנה:

נשתמש בכוס הייבול (כוס גבוהה).

לתוך שייקר נוסיף:

• 60 מ״ל (מנה) ג׳ין איכותי

• 30 מ״ל מיץ לימון סחוט טרי

• 20 מ״ל סירופ סוכר פשוט (1:1 מים וסוכר)

ננער היטב עם קרח למשך כ־10 שניות, ולאחר מכן נסנן אל תוך כוס ההייבול המלאה בקרח טרי.

נוסיף מעל:

• 90–100 מ״ל מים מוגזים (סודה) ונערבב קלות בעזרת כפית ארוכה.

לקישוט נוסיף:

• פרוסת לימון או דובדבן  לקצה הכוס.